<h1>ראבי"ה סימן תתקנ"ג</h1>
<h2>דף יג:</h2>
ואי משום דעבר אהא דתנן בסוף מסכת ביצה (ל"ו ב') אין מקדשין וכו' עד כל אלו שאמרו בי"ט אמרו ואין צריך לומר בשבת, וזה קידשה ביום ראש השנה, הא גרסינן עלה בירושלמי התם תני אין מקדשין קידש אצרכוה רבנן גיטא אין מגרשין ואין כונסין ואין חולצין ולא מיבמין (וכו') [וכולן] שעשאן ישראל בין אנוסין בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין מה שעשה עשוי. גירס' ירושלמי בפ"ק דיומא (סה"א) גבי כהן גדול ויקדש מאתמול בעד ביתו ולא בעד שני ביתיו ר' גמליאל בר איניא בעי קומי ר' מנא לא נמצא כקונה קנין שבת אמר לו שבות התירו במקדש א"ר מנא הדא אמרה אילין נסבין ארמלן צריכין לכונסן מבעוד יום כדי שלא יהא כקונה קניין בשבת. וכל זה מיירי לכתחילה כדפרישית לעיל. ומיהו פליגי אגמרא דידן דמשמע בפ"ק דיומא דכניס לא תגרש על תנאי.
